פיטורין והתפטרות

עובד שהשלים שנת עבודה שלמה אחת אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד זכאי ממעבידו לפיצויי פיטורים כך קובע סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים. הזכאות לפיצויי פיטורים קיימת גם במקרה בו עבד העובד באותו מקום עבודה שנה אחת שלמה ברציפות ויותר מכך, אפילו התחלפו המעבידים במהלך התקופה.
עובד שמפוטר לאחר 11 חודשים עבודה, ועוד בטרם השלים שנה מלאה, סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי פיטורים כאלו יראו אותם – כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר – והנטל על המעביד בעניין זה – כאילו נעשו מתוך כוונה להתחמק מתשלום הפיצויים. זכאותו של העובד לפיצויי פיטורים לא תיפגע.

נציין עוד כי קיימים מקרים בהם החוק מכיר גם בהתפטרות של עובד כמזכה בפיצויי פיטורין. החוק גם אוסר לעיתים על פיטורי עובדים ועובדות בתקופות מסוימות.

הודעה מוקדמת:
פיטורין מחייבים מתן הודעה מוקדמת בכתב ומראש לעובד המפוטר. סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, התשס"א – 2001 קובע כי בהודעה יש לציין את יום נתינתה ואת התאריך בו ייכנסו הפיטורים לתוקף. עובד במשכורת שעבד מעל שנה במקום העבודה זכאי להודעה של 30 ימים מראש. יודגש, כי בתקופת ההודעה המוקדמת חייב העובד להמשיך ולעבוד במקום העבודה בדיוק באותה מתכונת בה עבד קודם לכן, אלא אם כן הודיע לו המעביד שהוא מוותר על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת, אולם גם במקרה שכזה חייב המעביד לשלם לעובד את שכרו כאילו המשיך בביצוע עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת. פיטורין לאלתר ללא מתן הודעה מוקדמת מקימים לעובד זכות לפיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.

פיצויי פיטורין:
שיעור הפיצוי לעובד המפוטר עומד על סך של משכורת חודש עבודה אחד לכל שנת עבודה, וחלק יחסי ממשכורת חודש אחד לכל חלק משנת עבודה מעבר לשנה הראשונה. כך לדוגמא עובד שפוטר לאחר שלוש שנות עבודה זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור של שלושה וחצי משכורת חודשיות. לא כל מרכיבי השכר נלקחים בחשבון לטובת חישוב הפיצויים לדוגמא: שווי שימוש ברכב או שעות נוספות.

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים מאפשר לעובד לקבל פיצויים לאחר סיום עבודתו, גם אם עזב בתנאים שאינם מזכים אותו בפיצויי פיטורים (למעט במקרה של שלילת פיצויים בעקבות מעשים חמורים של העובד) הסעיף פוטר את המעסיק מהשלמת פיצויים רטרואקטיביים בגין תוספות שכר שהיו במהלך תקופת העבודה

משמעות הסעיף, העובד יקבל בכל מקרה את כספי הפיצויים שנצברו בפוליסה בין אם פוטר ובין אם התפטר ומאידך לא יזכה לתשלומי השלמה בעת סיום יחסי עובד מעביד.

החל מ-2008 הוחל במשק ביטוח פנסיוני חובה, אשר מחיל חובה על המעסיקים להפריש חלק מהפיצויים (6% נכון לשנת 2014) לקופת גמל או קרן פנסיה על חשבון פיצויי הפיטורים

פיצויי פיטורין למתפטרים
פיצויי פיטורין לרוב ניתנים לעובדים המפוטרים מעבודתם, לאחר שצברו וותק של למעלה משנה באותו מקום עבודה. אולם, ישנם מקרים בהם גם עובד שמתפטר, אם לזכותו וותק דומה, זכאי לקבל פיצויי פיטורין. להתפטר ולקבל פיצויים ניתן במגוון מקרים, רובם מתייחסים לנסיבות בהן העובד נאלץ לסיים את עבודתו, בשל אילוצים שונים.

דיני עבודה מסדירים קשת רחבה של מצבים מעין אלו ולחוק שתי מטרות עיקריות:
- שמירה על רווחתם של עובדים במקרים בהם נסיבות חייהם אלצו אותם להתפטר, כמו אילוצים בריאותיים, מעברי דירה ועוד.
- הגנה על זכויות עובדים במקרים בהם מעסיקים אינם מפטרים אותם, בכדי להימנע מתשלום פיצויי פיטורין, אך עושים כל שביכולתם בכדי להפוך את עבודתם לבלתי נסבלת ולדחוק בהם להתפטר.

העתקת מקום מגורים
אחת הסיבות לכך שעובד יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורין, גם אם התפטר, היא כאשר הוא נאלץ להעתיק את מקום מגוריו ונוצר מצב בו מקום העבודה רחוק מאוד ממקום המגורים החדש. העתקת מקום מגורים מהסיבות הבאות, עשויה לזכות עובד בקבלת פיצויי פיטורין:
- מעבר דירה עקב נישואין.
- מעבר דירה עקב גירושין.
- מעבר דירה בעקבות שינוי במקום עבודתו של בן זוג המשרת בצה"ל.
- מעבר למגורים בישובי פיתוח, ישובים חקלאיים, היאחזות, או התנחלות.

הרעה בתנאי העבודה
כאמור, לעיתים מעסיקים המנסים להימנע מתשלום פיצויי פיטורין, לא יפטרו את עובדיהם, אך יעשו כל שביכולתם על מנת לגרום להם להתפטר. על מנת להגן על זכויות עובדים במקרים אלו, דיני עבודה קובעים כי עובד שיוכיח כי חלה הרעה משמעותית בתנאי עבודתו, זכאי לקבל פיצויי פיטורין גם אם התפטר.

הרעה זו עלולה לבוא לידי ביטוי מגוון פעולות שיעשו על ידי המעסיק, או הממונים על העובד, החל מדילול שעות עבודתו, דרך מטלות שלא היו חלק מתפקידו עד אותה עת וכלה ביחס מבזה ולא מכובד כלפי העובד. במקרים בהם בית המשפט ימצא כי אכן חלה הרעה משמעותית בתנאי עבודתו, דינה של התפטרות על ידי העובד, יהיה כדין פיטורין על ידי מעסיקו.

מצב בריאותי, לידה, גיל
מצבים נוספים בהם עובד שמתפטר עשוי להיות זכאי לקבלת פיצויי פיטורין, ינבעו ממצבו הבריאותי, המשפחתי, או הגיעו לגיל פרישה. במקרים בהם עובד לקה בבריאותו, עקב מחלה, או פגיעת תאונת עבודה, או סוג אחר של תאונה, אם אינו יכול להמשיך בעבודתו יזכה בחלק מהמקרים בפיצויי פיטורין.

אם מי מבני משפחתו הקרובים לקה בבריאותו והעובד אינו יכול לעבוד כי עליו לסעוד את החולה – גם אז סיום עבודתו עשוי לזכותו בפיצויים, כך גם התפטרות לצורך טיפול בתינוק, במהלך תשעת החודשים הראשונים לאחר הלידה. כמו כן, ישולמו לעובד פיצויי פיטורין אם יסיים עבודתו עם הגיעו לגיל פרישה ולשאריו ישולמו פיצויים במקרים בהם נפטר העובד.

אילו מרכיבי שכר נכללים בחישוב השכר לעניין פיצויי הפיטורין?
בהתאם לסעיף 13 לחוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג – 1963 המסמיך את שר העבודה לקבוע מהם רכיבי השכר שיובאו בחישוב שכר העבודה לעניין פיצויי פיטורים נקבעו ע"י שר העבודה תקנות פיצויי פיטורין (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד – 1964. בתקנה 1(א),1(ב) נאמר כי יש להביא בחשבון רק את שכר היסוד (הכולל את התוספת המחלקתית או המקצועית), את תוספת הותק, את תוספת יוקר המחיה ואת תוספת המשפחה. תקנת משנה 1(ג) מוסיפה וקובעת כי אם השכר משולם על פי רכיבים שונים, יובא רק שכר העבודה הרגיל ללא תוספות. מכאן רואים כי תוספות שונות אינן נכללות בחישוב השכר לשם פיצויי פיטורים.
לעניין זה חשוב להדגיש כי תקנה 9 לתקנות דנן קובעת כי במידה והשכר או חלקו משתלם בעד ביצוע עבודה מסוימת או שעיקר השכר הנו לפי כמות תוצרת , יש לערוך ממוצע של שנים עשר חודשים אחרונים בגין הרכיב דנן ולהביא אף אותו בחשבון.

מתי מקבלים את התשלום על הפיצויים:
המועד לתשלום פיצויי הפיטורין הוא המועד המאוחר בין המועדים הבאים – יום הפסקת יחסי העובד והמעביד או המועד שנקבע כמועד לתשלום הפיצויים לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה שחל על העובד ובלבד שבהסכם העבודה בין העובד למעביד לא נקבע יום מוקדם יותר.
איחור של מעבר ל – 15 ימים בתשלום פיצויי הפיטורין ייחשב כהלנת פיצויי הפיטורים ויזכה את העובד בפיצויי הלנה, בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.